ציסטה של ​​עצמות נעורים

הַגדָרָה

ציסטה בעצמות היא חלל מלא בנוזלים בעצם ומשולבת תחת פגיעות עצמות שפירות דמויי גידול.
יש גם פשוט (צָעִיר) וציסטה בעצמות מפרצת. כפי שהשם מרמז, התמונה הקלינית של ציסטות בעצמות נעורים מופיעה אצל ילדים ומתבגרים ונמצאת במטפיזה.

קרא עוד על הנושא כאן: ציסטה בעצמות עוריות

זהו האזור שבין הדיאפיזה לאפיפיזה וכולל את צלחת הגידול אצל ילדים ומתבגרים. בדרך כלל ציסטת העצמות הפשוטה ממוקמת על ההומרוס (50-70%) או עצם הירך (25%). בתחילה ציסטות העצמות שוכבות ישירות על צלחת הגידול, ככל שגדלים יותר, כך רחוקים ממנה (דיסטלי) טמון בזה.
אצל אנשים מעל גיל 20, ציסטה בעצם נעורים יכולה להשפיע גם על כף הברך, הכתף או עצם הזווית. הנוזל בציסטה הוא סרוסי ועשוי להיות גרעיני בדם לאחר שבר בעצם.

תדירות

רק כ- 20% מציסטות העצם מופיעות בעשור השני לחיים, רובן כ- 65% מתפתחות בעשר שנות החיים הראשונות. בנים נוטים להיות מושפעים כפליים מבנות. בסך הכל, ציסטת העצמות הצעירה מהווה כשלושה אחוזים מכל גידולי העצמות.

מרפאה

מכיוון שציסטת העצם הצעירה אינה גורמת לתסמינים באופן מיידי, היא מתגלה לרוב במקרה. עם זאת, לעיתים נדירות זה יכול לגרום לכאבים ונפיחות, כמו גם למוגבלות בניידות. ב 30 עד 60% מהמקרים הם מורגשים על ידי עצם שבורה.

בזרוע העליונה

ציסטה בעצמות נעורים היא גידול עצם שפיר הנמצא לרוב בזרוע העליונה. ההומרוס (Lat. הומרוס) היא עצם צינורית ארוכה בשלד האנושי, ויחד עם עצמות צינוריות ארוכות אחרות כמו הירך, היא מקום אופייני להופעתה של ציסטת העצם הצעירה. בזרוע העליונה עצמה ציסטת העצמות הצעירה בדרך כלל צומחת באזור האזור מטפיזה. המטפיזה נעוצה בין אפיפיזיס, אזור הראש המפרקי והאזור דיאפיזה, פיר העצם. לפיכך, ציסטת העצם הצעירה ממוקמת בתחילה קרוב יחסית לאזור המפרק ובאזור צלחת הגדילה של הילד. בתהליך הצמיחה הנוסף, ציסטת העצמות הצעירה נוטה לנוע לכיוון פיר העצם.

הַדמָיָה

הדמיה רגילה כאן כוללת צילומי רנטגן בשני מישורים. זה מראה נגע מתוחם בצורה חדה במרכז העצם. סימן רנטגן טיפוסי הוא "סימן השבר הנופל". שבר שבור בולט לחלל המלא בנוזלים. בנוסף, ניתן לבצע בדיקת CT או בדיקת בדיקת MRI על מנת לקבל מידע מדויק עוד יותר על ציסטת העצמות הצעירה.

MRI

בנוסף לרנטגן, ה- MRI הנו הליך נוסף ומדויק יותר לאבחון ציסטה של ​​עצם נעורים. ציסטה של ​​עצמות נעורים מופיעה ב- MRI כנגע המלא בנוזל ולא "תאי", כלומר הוא אינו מכיל מספר חללים נפרדים. במקרים חריגים, עם זאת, יתכן שיש חציצה לא טיפוסית, כלומר, החדר מופרד על ידי מחצה דק. בדיקת ה- MRI משמשת גם לאבחון של ציסטה בעצם נעורים, מכיוון שהיא מציעה את היתרון בכך שהיא מסוגלת להגדיר היטב את היקף ציסטת העצם ובכך לקבוע את הגודל המדויק.
בנוסף, ניתן להשתמש רק ב- MRI לאימות נוכחות בפועל. באופן כללי, עם זאת, MRI אינו תמיד הכרחי לחלוטין, מכיוון שתמונת רנטגן יכולה להיות משמעותית מספיק כדי לאבחן ציסטה בעצם נעורים. בנוסף לחלל המלא בנוזלים, ניתן לתאר את קיר הציסטה ביתר פירוט ב- MRI. באופן אופייני ניתן לראות כאן כמוסת ציסטה עדינה ללא שינויי גושים. בצקת, כלומר הצטברות נוזלים סביב ציסטה העצם, קיימת רק אם כבר היה שבר משני של העצם הפגועה.

אבחנות דיפרנציאליות

יתכן ומדובר בציסטה של ​​עצמות נעורים, אך לעיתים קרובות אין די בהדמיה ולשלול גורמים אחרים לשבר פתולוגי על בסיס המרפאה וכל אמצעי אבחון אחר. שבר פתולוגי הוא עצם שבורה המתרחשת באופן ספונטני ללא כל השפעה חיצונית. גורמים אחרים אלה כוללים: ציסטה בעצם מפרצת, מורסה, גידול בתאי ענק, דיספלזיה סיבית (מום ברקמת העצם), פיברומה כונדרומיוקסואידית;

יַחַס

טיפול כירורגי אינו הכרחי לחלוטין מכיוון שציסטה בעצם נעורים יכולה להסתדר מעצמה. הגבלת הפעילות היא חלק מהטיפול השמרני. עם זאת, יכולים להופיע שברים, אשר לרוב נרפאים לרגליים קשת או רגל דופקת על הירך.
אם לא נרשמת רגרסיה ספונטנית, ניתן לפנות את הציסטה (לבצע סגר) ולמלא עצם טורלית (חומר עצם). ניתן לטעון שיטת הטיפול הבטוחה ביותר. אך גם התקנת בורג לדיפרסיה או החדרת קורטיזון יכולה להביא לריפוי.

במקרה של ציסטות בעצמות נעורים, לעומת זאת, אין טיפול שמבטל את הגורם. הישנות ושברים יכולים להתרחש עם כל סוג של טיפול.

מתי יש צורך בפעולה?

ציסטה בעצמות הנעורים יכולה להיפטר באופן חלקי באופן ספונטני ולהיות ללא סימפטומים. עם זאת, אם לא כך הדבר, וציסטת העצם הצעירה גורמת לאי נוחות בצורה של כאבים ושברים, יש להקדים את האינדיקציה לטיפול כירורגי. אם יש שבר בעצם בו נמצאת הציסטה בעצם, הטיפול הניתוחי שנבחר הוא ייצוב השבר בעזרת "מסמר תוך רחמי יציב באופן אלסטי" (קיצור: ESIN). אלה גמישים מאוד וכפי שהשם מרמז, מסמרים אלסטיים, המשמשים בעיקר בילדים עם צלחות גדילה פתוחות עדיין לייצוב שבר.
ה- ESIN משמש בעיקר על עצמות צינוריות ארוכות, כגון הזרוע העליונה כמקום הביטוי השכיח ביותר של ציסטת העצם הצעירה. בנוסף, שיטה זו מתאימה במיוחד כאשר צלחת הגידול עדיין אינה סגורה. זה בדרך כלל המקרה בזמן הטיפול הכירורגי בציסטה בעצם הנעורים בילדות. אפשרות נוספת היא לנקות את ציסטת העצם מגודל מסוים תוך ניתוח ולמלא אותו בחומר מבטל, שנמצא בדרך כלל בחלק הפנימי של העצם.זה נחשב להליך בטוח יחסית שיכול למנוע שבר.