בריונות בבית הספר היסודי

הַגדָרָה

ב ריגול אדם הבריון נתון לטרור פסיכולוגי על ידי חבריו במשך תקופה ארוכה, במטרה לגרום להם לעזוב את המוסד הרלוונטי, בין אם זה בית ספר או עבודה.

מבוא

הקורבנות של מעשי גינוי כאלה הם לרוב אנשים שנמצאים בקבוצה בגלל שלהם תו שמור לא יכולים לעשות לעצמם שם או להתבלט בגלל שלהם מָקוֹר, בגללה כיתה חברתית או אחר גוּפָנִי אוֹ מאפייני התנהגות נבדלים מהאחרים. קבוצת המבצעים בנויה לרוב סביב אדם או קבוצת אנשים שיכולים להציג את עצמם היטב דרך הביטחון העצמי שלהם ותופסים תפקיד קבוע ומוביל בקבוצת הכיתה או בית הספר. במקרים רבים קבוצת ה"בריונים "מורכבת מחסידים רבים שחוששים להפוך לקורבנות בעצמם אם הם לא לוקחים חלק.

הבריונות מתחילה בגן ויכולה להמשיך דרך הלימודים ולחיים המקצועיים. הצורות בעלות אופי שונה. אוֹ תקיפה פיזית כמו להכות, לבעוט, לשרוט, לירוק וזה הסרה כפויה של פריטים אישיים הם חלק לא פחות מהבריונות כמו התקפות מילוליות עם עלבונות, כינויים זלזול או התנכלויות. נקודה חשובה נוספת שגם ממלאת תפקיד מיוחד בבריאותו של קורבן הבריונות היא טרור פסיכולוגי. האדם הנוגע בדבר מגוחך, שמועות מגעילות מופצות, איומים ואיסורים מבוטאים או פשוט מתעלמים ומתייחסים אליו כמו אוויר. בעידן של ימינו, כאשר יותר ויותר צעירים עם טלפונים ניידים משלהם או אפשרויות גישה בבית יש גישה לאינטרנט, האזור של בריונות ברשת גדל מאוד. בפורומים באינטרנט, רבים מוצאים את האומץ להפיץ הערות מזלזלות במהירות רבה יותר וסף העצירה צונח בצורה מאסיבית.

ה השלכות של בריונות יכול להיות שונה מאוד. אופיו של אדם מעוצב במהלך ימי הלימודים שלו. שם בית הספר היסודי ממלא תפקיד חשוב בשלב הראשון. תפקיד הקורבן יכול להימשך כאשר הכיתה משנה את בית הספר לרמת חטיבת הביניים ועלולה לגרום נזק פסיכולוגי קשה לקורבנות. על המורים להפסיק את הבריונות במהירות האפשרית. בכך הם צריכים לפתח תחושה מיוחדת במצבים אלו, מכיוון שקורבנות בריונות רבים אינם מעזים לבקש עזרה באופן פעיל. שיתוף הפעולה של המורים עם הורי הקורבן והמבצע יכול למנוע נזק לטווח הארוך ולחסוך את ילדותם של הצעירים הנוגעים בדבר. ישנן נקודות התקפה שונות למניעת בריונות בבית הספר היסודי.

בריונות על ידי מורים

בריונות נעשית לרוב בקרב תלמידים בבית הספר היסודי. אבל יכולות להיות גם חילוקי דעות בין תלמידים למורים. על המורה חובה לפעול במקצועיות ולהעמיד את התלמיד במקומו בתפקודו החינוכי. זה יכול להיות אישי שיחות עם ההורים או הרחקה מאירועים מסוימים בבית הספר. עם זאת, יש לשמור על כל העונשים בגבולות סבירים. אם נעשה שימוש בענישה מבלי שהתלמיד יעשה או יאמר דבר פוגע, אזהרים חברי כיתת הלימוד והורים. מכיוון שניתן להשתמש גם בעמדת הכוח העצומה של המורים על תלמידיהם.

ראשית, ההורים צריכים להיות אישיים צרו קשר עם המורה להקליט ולחפש שיחה מבהירה. בדרך זו, ניתן לחשוף וליישב סכסוכים. אם זה לא מצליח, תוכלו לפנות למופע הגבוה הבא, למורה הכיתה או להנהלת בית הספר. העברה לשיעור אחר יכולה להיות הצעד הראשון בחוסר ההבנה של המורה הבריונות בלי שהילד יצטרך לעזוב את בית הספר. אם אתה מקבל תמיכה מהנהלת בית הספר, מורה שמתנהג בחוסר אחריות ניתן גם לצאת לחופשה או להעביר אותו לבית ספר אחר. איום לנקוט בצעדים אלה יכול להשפיע על הרתעה, שאיננו העניין באמת, אך יכול לאפשר לילד להמשיך בחיי בית הספר הרגילים.

לרוע המזל, עם זאת, לעיתים קרובות דווח כי גם הקשר עם הנהלת בית הספר אינו פורה, משום שהקולגות אינם משחירים זה את זה. עכשיו הכל בידי ההורים. המופע הגבוה הבא כזה משרד החינוך ניתן ליצור קשר בכתב. יש לקחת בחשבון מעורבות של עורך דין אם אכן הייתה תקיפה פיזית או מעשה של "כפייה". על ההורים לשקול להעביר את ילדם לבית ספר אחר אם המצב בבית הספר גבולי. במקומות רבים זו מציאות עצובה שההורים אינם יכולים לעשות דבר נגד מעשיהם והתנהגותם של מורים אם אין להם בעצמם את הזכות המוסרית לפעול באחריות ובאינטרס של הילדים.

לא רק שילד מוצלח, אלא למשל כל הקולקטיב הכיתתי, הורים יכולים להצטרף יחד וביחד תְלוּנָה להגיש במקרים שונים של דיני בתי ספר. גישה זו בדרך כלל פורה יותר. אם המצב לא ישתנה, ניתן לאיים על המורה או על הנהלת בית הספר עם עורך דין או עם פרסום התלונות. נראה כי גישה זו אינה הגישה האלגנטית ביותר, אך לפחות אמורה להיות לה השפעה על הנהלת בית הספר, אשר ברובה בציבור.

פעולה חוקית

הורים רבים מאמינים כי צעדים שהם חוקיים לחלוטין ברמה המשפטית הם חסרי טעם לגבי עברייני קטינים - במקרה זה בריונים פעילים. עם זאת, גישה זו שגויה מכיוון שהדברים הבאים חלים גם על בריונות: הורים יכולים להיות אחראים לילדיהם. לפני שמתחילים בהליכים משפטיים ומתייעץ עם עורך דין, ראשית יש לפתור את המצב באמצעות דיונים אישיים עם הגננות והוריהם של הילדים הטרודים. רוב הילדים אפילו לא מבינים שהם מבצעים פשע. אם נודע להם אז על העובדות, מבצעי בריונות רבים משקפים ונמנעים מפעולות מקבילות בעתיד. יש גם לצפות כי הוריהם של המבצעים יעמדו מאחורי בני משפחתם וינסו להמעיט בבריונות, לשדרג אותה כטיפשות ילדותית. אם גם לאחר שהוסברו באופן ברור את האירועים והלחץ הפסיכולוגי של קורבן הבריונות, הם אינם מבינים, יתכן ויהיה צורך בסיוע משפטי.

בריונות אינה סתם טיפשות ילדותית - בריונות הופכת לעונש מנקודה מסוימת. עלבונות חמורים, השמצה והשמצה הם עבירות פליליות. גם אם אדם בגרמניה הוא רק בגיל פלילי מגיל 14 (דיווח למשטרה נגד מבצעי הבריונות יהיה חסר טעם), ניתן לפתוח בהליכים משפטיים אזרחיים. כך שניתן להזהיר את הורי הבריון וליידע אותם על עוולת ילדם באמצעות עורך הדין.השלב הבא יהיה לשים צעד אחד תפסיקי את האמנההמחייבת את ההורים למנוע מהתלמידים שלהם לבריונות מכל סוג שהוא בעתיד. מכיוון שהפרת חוזה זה וחובות ההורים הקשורות אליו הינה א בסדר מ 2000 עד 5000 יורו ההורה צריך להבין את הדחיפות של המצב. על ההורים לשלם את שכר הטרחה המשפטי עבור ההליכים הנמשכים. אם הם מסרבים לחתום על חוזה להפסיק ולהפסיק, ניתן יהיה לגזור עליהם בית משפט.

פעולות - מה תוכלו לעשות?

יש לקחת כמובנת מאליה כי ניתן למנוע כל צורה של בריונות. יש להעריך את המצב על ידי הורים ומורים בצורה נכונה כך שמצד אחד האשמות מיותרות ומצד שני ילדים או קבוצות בודדים לא יופעלו על טרור. אם ילד מגיע להוריהם, למורים או למישהו אחר עליו הם סומכים, יש לטפל בבעיה ברצינות. לעתים קרובות, כשהם מבקשים עזרה, הילדים היו בתפקיד הקורבנות כבר זמן רב וניסו להשלים את הבריונות עד כה. ילדים רבים אפילו לא מעזים לבקש עזרה מכיוון שהם חוששים שה"התגנב "יחמיר את המצב. על ההורים או המורים לזהות סימנים ולגשת באופן פעיל לילד שנפגע. חשוב לציין מה בדיוק קרה, איפה, באיזו שעה ולמה. עם רשומות כאלה קל יותר בדיעבד להתעמת עם המבצעים או עם הוריהם עם התנהלות שגויה שלהם. לא כל ההורים יקבלו את ההאשמות כי ילדיהם מתנהגים שלא כהלכה בבית הספר. אולם במקרה הגרוע ביותר ניתן להזמין עורך דין ולהתמודד עם הבעיה כחוק.

לכל מורה יש גם תפקיד חינוכי במסגרת מסוימת, אותה עליו לממש גם בנושא הבריונות. אם קורבן לבריונות מבקר במורה או אם הוא או היא מבחינים שבריונות מתבצעת בכיתתו או בבית הספר שלו, יש אפשרויות שונות כיצד להמשיך.

קודם כל, א מפגש בין מבצעי הקורבנות מתקיים במקום בו הקורבן יכול לדבר בחופשיות, מוגן על ידי המורה. תגובת המבצע לדברים שנאמר יכולה להשפיע על המשך פעולתו. העוקבים בפרט נמנעים מפעולות כאלה כאשר הם מתמודדים ישירות עם סבלו של קורבן הבריונות. עוקב לא היה מתחיל להציק ילד אחר לבד, אלא עושה זאת כדי להציל את הפנים בקבוצה ולא ליפול לתפקיד הקורבן עצמו. במיוחד עם ילדים קטנים, כמו בבית הספר היסודי, התנהגות יכולה להיות מושפעת לטובה מסיפורים ומשחקים. המורה מתאר תחילה כיצד מרגיש קורבן לבריונות ומתאר את הרגשות ככל האפשר לכל הכיתה.

הבא הוא האפשרות של א לשלב משחק תפקידיםבו ילד לוקח על עצמו את תפקיד הקורבן ונחשף לבריונות במסגרת מתאימה. אסור לקחת את התפקיד על ידי קורבן בריונות בפועל או לשעבר, אחרת הילד יחווה רק לחץ רגשי נוסף. מוּטָב עבריין צריך לקחת על עצמו את תפקיד הקורבן ובכך לראות עד כמה הנוראה היא העמדה ההפוכה במבנה הכוח ההוא. יש לחזק את תחושת הנכון והלא נכון בדרך זו ולעודד את הילדים לנטוש התקפות בריונות נוספות בעתיד ולהשתלב מחדש עם הילד שנפגע בקהילה. התהליך צריך להיות נתמך על ידי כל צוות ההוראהמכיוון שלא רק מורה אחד אחראי לכיתה אחת. מעורבות של עמיתים מבטיחה כי המצב מנוטר בכל רחבי הסביבה. יש ליידע את ההורים גם על הצעדים. לדוגמה, המשימה שלך יכולה להיות להעצים את ילדך.