לימוד תיאוריות

מהן תיאוריות למידה?

תיאוריות למידה הן ניסויים בפסיכולוגיה או פדגוגיה המשתמשים במודל כדי להסביר את תהליכי הלמידה. הידע על תהליכי הלמידה מסכם ומוצג בבירור בעזרת השערות.

יש מספר תיאוריות למידה שונות, שכל אחת מהן מתארת ​​בדרך כלל צורת למידה יחידה. תיאוריות למידה כבר הוקמו ונחקרו במאות האחרונות, למשל על ידי איוון פבלוב.

סקירה כללית של תיאוריות למידה שונות

ניתן לחלק את תיאוריות הלמידה לשתי קבוצות: תיאוריות הלמידה ההתנהגותיות ותיאוריות הלמידה הקוגניטיבית.

תיאוריות הלמידה הביהביוריסטיות מזהות קשר בין גירויים מהסביבה על הלומד לבין התגובות שהתקבלו והתנהגות שלאחר מכן.
תיאוריית למידה קלאסית של קבוצה זו היא "התניה קלאסית", המכונה גם למידת אות. תיאוריית למידה זו מתארת ​​את העובדה שגירוי מסוים מעורר תגובה בגוף. אם גירוי זה משולב תמיד עם אות, למשל צלצול פעמון, לאחר זמן מסוים רק האות מעורר את תגובת הגוף.

תיאוריית למידה נוספת של קבוצה זו היא למידה אינסטרומנטלית. נלמד באיזה מצב איזו תגובה מביאה לאיזו תוצאה. חשוב שמצב מסוים יתפס שוב ושוב. תיאוריית למידה זו מעסיקה את עקרון השכר והעונש, המשנה את תדירות ההתנהגות באמצעות שכר או עונש.

בתיאוריות הלמידה הקוגניטיבית, הקוגניציה והרגשות משולבים במודלים של תהליכי הלמידה ונחשבים למידה כתהליך נפשי גבוה שניתן לתכנן במודע. הלומד יכול לעצב באופן פעיל את התהליך. בנדורה פיתח תורת למידת מודלים ממש כמו שפיאז'ה פיתחה מודל.

תיאוריות למידה נוספות שלא ניתן לחלק אותן לאחת משתי הקבוצות הן תיאוריית למידה קונסטרוקטיביסטית ותורת הלמידה של הוראה.

יתכן שתהיה מעוניין במאמר הבא: צורות ההוראה השונות.

תיאוריות למידה קוגניטיביות

תיאוריות למידה קוגניטיביות מנסות לחקור ולהציג תהליכי חשיבה בלמידה המתעוררים במהלך פעילויות פסיכולוגיות כמו תפיסה, זיכרון, פתרון בעיות ודמיון. ניתן להחליף למידה קוגניטיבית במונחים כמו למידה דרך תובנה או חשיבה.

התנאי "קוגניציה"מתאר את התהליך בו האורגניזם האנושי צובר ידע על סביבתו על ידי עיבוד מידע וארגון מחדש. הלומד מעורב באופן פעיל בתהליך הלמידה על ידי תגובה לגירויים חיצוניים, הערכתם, פיתוח ופרשנותם. הגירויים, או נקרא גם מידע, הוא מושווה למה שכבר התנסה וניתן לסווג בצורה זו, משמעות הדבר היא שתהליך הלמידה הוא אינדיבידואלי לכל אדם, מכיוון שהתנסויות והתנסויות הן סובייקטיביות, בהתאם, לתפיסה ומעורבות פעילה עם הסביבה יש תפקיד בתהליכי הלמידה הקוגניטיבית.

הקשר בין גירוי לתגובה מתואר כייצוג קוגניטיבי והוא נקבע על ידי תוכן הגירוי, ערוץ המידע וסוג החוויה. נקודה חשובה נוספת שיש לקחת בחשבון בתיאוריות הלמידה הקוגניטיביות היא ההתפתחות הקוגניטיבית וגילם של הנבדקים.

לימוד דידקטיקה של תיאוריה

הדידקטיקה של תורת הלמידה פותחה על ידי פול היימן, גונטר אוטו וולפגנג שולץ והיא מכונה גם "המודל של ברלין". מודל זה נועד לאפשר למורה לנתח את השיעורים ולתכנן בהתאם. במודל, החלטה משמעותית לגבי תהליך הלמידה של התלמידים צריכה להיות עובדת על ידי מורה בתנאים ומצבים שונים.

המודל מניח כי ניתן למצוא בכל שיעור גורמים מסוימים, הנקראים גם רגעים מבניים. כדי להסביר את המודל, התבונן בניתוח המבני או באלמנטים המבניים. אלה נוצרים משדות ההחלטה ושדות התנאים.
תחומי קבלת ההחלטות מורכבים מארבעה היבטים: הנושא, בחירת המדיה, מתודולוגיה וכוונה (כוונה, יעדים).
שדות התנאים נקבעים על פי דרישות בסיסיות כמו גודל כיתה, תקנות תלמידים, תכנית לימודים, ציוד, גיל, כושר הוראה ומגדר (דרישות אנתרופוגניות ודרישות סוציו-תרבותיות).

במודל ברלין כל האלמנטים המבניים האישיים קשורים זה בזה, תלויים ומשפיעים זה על זה. בהתאמה, התערבויות באלמנטים בודדים גורמות לשינוי בכל המרכיבים, וזו הסיבה שיש לקחת בחשבון תמיד החלטות במלוא השפעתן ומורכבותן.

קרא גם את המאמר שלנו: המשולש הדידקטי להוראה מוצלחת.

תיאוריות לומדות של בנדורה

אלברט בנדורה פיתח את תורת הלמידה "למידה על מודל", המתארת ​​תהליכי למידה בעזרת מודלים לחיקוי. ניתן לחלק את התיאוריה שלו לשני שלבים, לכל אחד שני תהליכים.

השלב הראשון הוא שלב הרכישה, הוא כולל את תהליך הקשב והשמירה. הלומד מתמקד במודל ומתבונן בו בתהליך הקשב. היא מושכת את תשומת לבה לתכונות או להתנהגויות של הדגם שבחרה.
במהלך תהליך הזיכרון, ההתנהגות הנצפית נשמרת בזיכרון בכך שהלומד חוזר על ההתנהגות או על המאפיינים באופן קוגניטיבי או מחקה מיומנויות מוטוריות. זה מקדם את ההיזכרות בהמשך.

בשלב השני, המכונה שלב הביצוע, מבדילים בין תהליך ההתרבות לבין תהליך החיזוק והמוטיבציה.
בתהליך הרבייה, ההתנהגות הנצפית מחקה וחוזרת על ידי הלומד מהזיכרון. רק ההתנהגות שנראית מועילה וטובה ללומד חוזרת על עצמה, לפיה איכות החיקוי יכולה להשתנות. ניתן לשפר את ההתנהגות באמצעות התבוננות עצמית וביקורת מצד אחרים. תהליך החיזוק / המוטיבציה מתאר את חיזוק ההתנהגות מכיוון שלומד יכול להשיג הצלחה או משהו חיובי באמצעות התנהגותו. בכך שהוא מציין שההתנהגות החדשה מועילה, האדם יציג את ההתנהגות המלומדת לעתים קרובות יותר.

קרא גם את המאמר שלנו: איזה סוג של לומד אני?