נגיף הפטיטיס C

הגדרה - מהו נגיף הפטיטיס C?

נגיף הפטיטיס C שייך לקבוצת Flaviviridae והוא מה שנקרא נגיף RNA. זה מעורר דלקת ברקמת הכבד (דלקת כבד).
ישנם גנוטיפים שונים של נגיף הפטיטיס C עם חומר גנטי שונה. קביעת הגנוטיפ חשובה לטיפול. אם לא מטופלים, הפטיטיס C הופכת במהירות ולעיתים קרובות לדלקת קבועה בכבד, עם פגיעה ברקמת הכבד. הסיכון לשחמת הכבד ולסרטן תאי הכבד מוגבר מאוד. כ -70 מיליון איש ברחבי העולם נדבקים בקביעות בנגיף, והתפשטותו בולטת במיוחד במדינות אפריקה, במזרח התיכון ובמזרח אסיה. בגרמניה כ- 0.3% נגועים בצהבת C. בני האדם הם כיום המארח היחיד הידוע.

אילו סוגים יש?

נגיף הפטיטיס C (HCV) הוא מה שנקרא נגיף RNA.
לשם השוואה, הגנום האנושי נאגר ב- DNA. לצורך ביוסינתזה של חלבון, למשל, ראשית יש לתמלל את ה- DNA ל- RNA כך שניתן יהיה ליצור חלבונים חדשים. ישנם 6 גנוטיפים שונים (1-6) לפתוגן של הפטיטיס C כתוצאה משיעור מוטציה גבוה. המשמעות היא שהחומר הגנטי מהסוגים המתאימים שונה. גנוטיפים אלה מחולקים בתורם לתתי-סוגים שונים (a, b, c ...) ועד כה זוהו למעלה מ- 80 תת-סוגים. הוכח כי הגנוטיפים או התתי-סוגים נבדלים זה מזה בכשליש מהאיפור הגנטי שלהם.
התפלגות הגנוטיפים בולטת מבחינה גיאוגרפית. הגנוטיפים 1-3 מופיעים בעיקר באירופה ובארה"ב, כאשר סוג 1 הוא הנפוץ ביותר באירופה. לרוע המזל נמצא כי סוג 1 זה הגיב בצורה גרועה יותר מהאחרים לטיפול. בנוסף, יכולים להופיע גם מה שמכונה מינים מכניים של נגיף הפטיטיס C, אשר נבדלים רק מעט מהחומר הגנטי. זיהום מחודש מסוג HCV אחר אפשרי לאחר שהפיטיטיס C נרפא בגלל הגנוטיפים והתת-סוגים השונים.

קרא עוד בנושא: צהבת סי.

איך הנגיף מתפשט?

ניתן להעביר את הנגיף בדרכי זיהום שונות. אולם כמעט במחצית מהמקרים, המקור או מסלול הזיהום אינו ידוע.
אולם הדרך העיקרית להעברת הנגיף היא parenteral (כלומר מייד דרך מערכת העיכול או מערכת העיכול). זה קורה לעתים קרובות דרך מה שמכונה "שיתוף מחטים" בקרב מכורים לסמים. מכיוון שהנגיפים נכנסים ישירות לדם, סביר להניח שזיהום. ניתן להעביר את הנגיף גם במה שמכונה פגיעות במגע הזרוע, המשפיעות במיוחד על אנשי הרפואה. התוצאה היא פציעה במחט שהייתה בעבר במטופל (למשל בזמן נטילת דם).
זה יכול להיות מועבר דרך מחטים נגועות בעת פירסינג או קעקוע. במדינות המתעוררות, הסיכון להעברה דרך מאגרי הדם, בו הדם עדיין לא נבדק בעקביות בגלל העלויות הגבוהות, גבוה בהרבה. מצד שני, ניתן להעביר את הנגיף "אנכית". המשמעות היא שאם נגועה תעביר את הנגיף לילד. הסבירות לזיהום תלויה בעומס הנגיפי בדם האם. בגרמניה זיהום אנכי מתרחש בכ- 1-6% מהמקרים.
ההעברה המינית של נגיף הפטיטיס C ממלאת תפקיד מעט כפוף. פצעים פתוחים באזור איברי המין והפה גורמים גם הם לסיכון מוגבר לזיהום.

מה המשמעות של העומס הנגיפי?

העומס הנגיפי או "העומס הוויראלי" מתאר, במילים פשוטות, את כמות הנגיף. זה קובע כמותית כמה חלקיקי הנגיף נמצאים בדם של חולה נגוע. העומס הנגיפי של נגיף הפטיטיס C נמדד באמצעות PCR (תגובת שרשרת פולימראז, גילוי וירוסים ישיר), לפיו נקבע מספר ה- HCV RNA ומתואם עם כמות הנגיפים.

בדרך כלל ניתן לאתר את נגיף הפטיטיס C RNA כשבועיים עד שבועיים לאחר ההדבקה. אך העומס הנגיפי נקבע לא רק לבדוק האם התרחש זיהום, אלא גם לשלוט על הטיפול ועל מהלך המחלה ולקבוע עד כמה חולה זיהומיות.

עומס ויראלי נמוך בתחילת המחלה יכול לדבר למשך זמן קצר יותר של הטיפול. בנוסף, הירידה ב- HCV-RNA בדם במהלך הטיפול היא אינדיקציה להצלחה טיפולית.

אם כבר לא ניתן לגלות HCV-RNA 6 שבועות לאחר סיום הטיפול, הדבר מצביע על כך שהטיפול הצליח וכי הפטיטיס C. נרפא. אם העומס הנגיפי אינו יורד תוך שישה חודשים, הוא מכונה דלקת כבד כרונית כרונית. עם זאת, רמת העומס הנגיפי אינה מתאימה לחומרת הפגיעה בתאי הכבד.

עוד משהו שאולי יעניין אותך: בדיקת הפטיטיס C

אילו השפעות יש לעומס הנגיפי על הסיכון לזיהום?

בניגוד לפגיעה בתאי הכבד, העומס הנגיף של ה- HCV מתכתב עם זיהום או סכנת זיהום. משמעות הדבר היא שככל שהעומס הנגיפי בדם גבוה יותר, כך גדל ההסתברות להעברת הנגיף לסביבה. לעומת זאת, הסיכון לזיהום יפחת אם יופחת העומס הנגיפי. זיהום משולב ב- HIV נקשר בדרך כלל לעומס נגיפי מוגבר של נגיף הפטיטיס C ובכך יכול להגביר את הסיכון לזיהום.

קרא עוד בנושא: דרך העברת וזיהום של צהבת C

כמה זמן הוא זמן ההישרדות של נגיף הפטיטיס C?

מחוץ לגוף, נגיפי הפטיטיס C נשארים מדבקות למשך זמן רב יחסית.
עם זאת, שרידות הנגיף תלויה גם במשטח או במדיום בו נמצא הפתוגן של הפטיטיס C. בנוסף, טמפרטורת הסביבה מכריעה לזמן ההישרדות. הוכח שלנגיף הפטיטיס C יש זמן הישרדות מאוד וזיהום - במקרים מסוימים עד למעלה מ 60 יום - עם נפח דם מספיק (למשל במזרקים) וטמפרטורות קרירות יותר כמו 4 מעלות צלזיוס. עם זאת, ההידבקות כבר מצטמצמת מאוד לאחר יום אחד ולכן הזיהום הופך לא סביר יותר ויותר.

קרא עוד בנושא: חיסון נגד הפטיטיס C